הבטחתי לצלם ולהעלות עוד ציורים....אז תחילה שני ציורים בצבעי מים של אשה ערומה שוכבת.
אלה שתי ההתנסויות היחידות שלי עד כה בציורי דמויות.
היתה התנסות מעניינת. יש המון טעויות אבל זו ההתחלה....או שלא.
יש כאן גם ציור נוף וסירה. הכל התנסויות טריות.
.

תקופה ארוכה לא יצרתי כלל ומן הסתם לא נכנסתי לבלוג לעדכון.
השבוע חזרתי לצייר ובחרתי להתחיל שוב בציורי מנדלות הגורמות לי לעלייה באנרגיה היוצרת שלי [אם יש מושג כזה].
מה יש בציור המנדלה ש"עושה לי את זה"? כנראה, שריקון הראש והאפשרות שניתנת ליד לזרום באופן חפשי על הנייר
היא הגורם המשחרר. ככל שאני עושה יותר מנדלות ועם יותר אנשים, כך אני מרגישה שמכלי הולכים ונטענים שוב.
אז אני יכולה לבשר שציירתי לראשונה דמות אישה ערומה. אני כלל לא מרוצה מהתוצאות אבל מאוד מרוצה מזה שהתנסיתי.
מקווה להעלות בקרוב עבודות חדשות.

חג שמח לכולם
סוף סוף האביב באויר! מכל עונות השנה אני אוהבת את העונה הקצרצרה הזו.
הכל פורח ומלבלב והמון המלטות מסביב.
והריחות......כל כך מגוונים וכבדים.
כל דקה פנויה אני מנצלת להיות באויר הצח במקום שהאנגלים קוראים לו פטיו ואנחנו סתם גינה.
היום אצלם עבודות שעשיתי החודשיים האחרונים ולא יכולתי לצלם.
אז היכונו למתקפה.

כך תכינו מגזרת נייר סימטרית ופשוטה במספר צעדים:
1. קפלו נייר לשניים
2. סמנו שני קווי מתאר מקבילים כמסגרת
3. התחילו להוציא מהמסגרת "ענפים "
4. ציירו צורות מעניינות כמו פרחים, פרפריפ, עלים, לבבות, צפרים וכו
5. חברו את הכל באמצעות "ענפים".
6. מחקו את נקודות החיבור כדי שלא יפלו לכם הצורות
7. הדקו בעזרת שדכן את המקומות שצריך לגזור
8. גזרו את שתי שכבות הנייר ובסוף פתחו והדביקו על נייר צבעוני.

מנדלות בעריכה מחודשת

http://picasaweb.google.com/ruthy.marmur1/ILamzI?feat=directlink

מוקדם מהמצופה צילמתי חלק מהמנדלות שלי. אני יודעת שהצילום לא מחמיא, אבל בגלגול הזה אני כנראה לא אדע לצלם טוב.
לאחר זמן ערכתי אותן בתוכנת PICNIK הוספתי מסגרות וחתימה. אל תתעצלו לחתו וצפו.

מאז ששברתי את ידי אני מבזבזת את זמני בין המחשב, שמקבל הכי הרבה שעות שוטטות, לבין הטלויזיה, שאין מה לראות בה למרות ריבוי הערוצים....והדבר המשמעותי ביותר היה קריאת ספרים בקבלנות וציור מנדלות. על הספרים אין מה להכביר במילים, כי לכל אחד יש טעם אחר. אהבתי את "מעשה בטבעת" את "האנשים שמצילים אותנו" "הגר" "אשה בגילה"ועוד שמפאת הזכרון הרופף לא יכולה לציין את שמם.
אבל מנדלות אני עושה בהנאה רבה לבד ועם קבוצה מצומצמת של חברות, שאתן אני נפגשת בימי ג' לעשייה בתחום האומנות. המסקנה שלי...שעבודה סביב שולחן אחד מפרה מאוד ומענגת. אנחנו פותחות את היום בארוחת בוקר, אחר כך יושבות סביב שולחן ובד בבד עם ההתארגנות מפטפטות על כל מיני...בצהריים אוכלות משהו קל ....מקשקשות ונפרדות.
מציעה לכל מי שאוהבת ליצור לעשות לה יום קבוע ליצירה עם חברות. אין כמו מפגשים חברתיים אומנותיים כתרופה לבלימת "בריחת המוזה".
תמונות יהיו אחרי ששתי ידי יתפקדו כראוי.

מה אומר? ....אתמול אחה"צ יצאתי לחצר ביתי לתלות כביסה. לכאורה פעולה שגרתית. אבל אצלנו בבית זהו בדרך כלל תפקידו של הגבר. אני רציתי להקל עליו ואחזתי בגיגית הכביסה המלאה. רגלי צעדו ימינה וירדו במדרגות ועיני פנו שמאלה להביט בשני חתולים שהתמתחו להם על מכונת הכביסה שלי. כמובן ששכחתי להסתכל למקום שאליו אני הולכת ואבדתי שיווי משקל,,החלקתי ועצרתי את עצמי עם כף היד.
הכאב נורא. מה שעבר בראשי מוזר מאוד. לא תאמינו. חשבתי שאם אבכה זה יקל על הכאב....אז בכיתי בקול רם וניסיתי להתארגן לישיבה. אחרי זמן מה הצלחתי להתקשר לאישי בנייד, שהיה למזלי בכיסי. הוא שמע את בכיי והגיע מיד . אני זכיתי לעזרה ראשונה.
חשבנו שאין שבר כי הצלחתי לאחר זמן להניע את האצבעות. עם זאת, בלילה התנפחה היד ויצאנו עם בוקר למרפאה. נו...אצלנו הרופא במילואים, במרפאה אחרת יש כנס טכנאי רנטגן ולכן היא סגורה ובמרפאה נוספת, בימי ד' עובד רק רופא תורן על אוכלוסיה עירונית. תארו לעצמכם איזה בלגאן. לבסוף הגעתי לעפולה ושם קבלתי טיפול טוב ומהיר [הכל יחסי, כי גם כאן עבד רק טכנאי אחד]. ועכשו יש לי יד מגובסת לשבועיים עד חודש.
אני כבר נערכת לטיול ברחבי האינטרנט בכל האתרים ששמרתי לי ועוד לא יצא לי להנות מהם.
אז שמרו על הבריאות והשתדלו להסתכל להיכן שאתם הולכים כדי שלא להגיע למקום שעליו אתם מסתכלים!

מלחמה מתנהלת בדרום הארץ כבר השבוע השני. הצפייה בטלויזיה, ההאזנה לרדיו ומעקב באינטרנט גורמים לי לכאב ראש רציני. אני משתדלת לצמצם התעניינות ולא כל כך מצליחה. צופה בערוץ האוכל, עושה ספורט ומציירת אך הרדיו כל הזמן ברקע. מתעצבנת על השדרנים חסרי הבינה שנשלחו לסקר ומוסרים מידע מיותר, העיקר שיהיו להם אחוזי ריטינג גבוהים. גם המראינים שאין להם יותר מה לשאול אחרי השאלה הראשונה ואז הם ממשיכים לשאול אותה בכל מיני וריאציות...ולא מקשיבים לתשובות. אפילו המרואיין כבר נבוך מהשאלות. או השדרנים שיש להם זמן מסך והם ממשיכים ומקשקשים את אותו הדבר שוב ושוב. הם בטח נבוכים כשהם רואים את הקלטת של עצמם ואם לא, אז כדאי להם!
כאן היו יומיים שטופי שמש. את שעות החום ניצלנו לישיבה בגינה. החורף קשה לי. קר ואין די גשם. מעדיפה את החום [למרות שכאן חם בקיץ כמו בפתחו של הגהינום]
אין לי חשק לצלם עבודות ולהעלותם. אשתדל יותר בעתיד....כך אני מקווה.