יום חמישי, 29 בינואר 2009

מנדלות בעריכה מחודשת


http://picasaweb.google.com/ruthy.marmur1/ILamzI?feat=directlink


מוקדם מהמצופה צילמתי חלק מהמנדלות שלי. אני יודעת שהצילום לא מחמיא, אבל בגלגול הזה אני כנראה לא אדע לצלם טוב.
לאחר זמן ערכתי אותן בתוכנת PICNIK הוספתי מסגרות וחתימה. אל תתעצלו לחתו וצפו.

יום רביעי, 28 בינואר 2009

מאז ששברתי את ידי אני מבזבזת את זמני בין המחשב, שמקבל הכי הרבה שעות שוטטות, לבין הטלויזיה, שאין מה לראות בה למרות ריבוי הערוצים....והדבר המשמעותי ביותר היה קריאת ספרים בקבלנות וציור מנדלות. על הספרים אין מה להכביר במילים, כי לכל אחד יש טעם אחר. אהבתי את "מעשה בטבעת" את "האנשים שמצילים אותנו" "הגר" "אשה בגילה"ועוד שמפאת הזכרון הרופף לא יכולה לציין את שמם.
אבל מנדלות אני עושה בהנאה רבה לבד ועם קבוצה מצומצמת של חברות, שאתן אני נפגשת בימי ג' לעשייה בתחום האומנות. המסקנה שלי...שעבודה סביב שולחן אחד מפרה מאוד ומענגת. אנחנו פותחות את היום בארוחת בוקר, אחר כך יושבות סביב שולחן ובד בבד עם ההתארגנות מפטפטות על כל מיני...בצהריים אוכלות משהו קל ....מקשקשות ונפרדות.
מציעה לכל מי שאוהבת ליצור לעשות לה יום קבוע ליצירה עם חברות. אין כמו מפגשים חברתיים אומנותיים כתרופה לבלימת "בריחת המוזה".
תמונות יהיו אחרי ששתי ידי יתפקדו כראוי.

יום רביעי, 7 בינואר 2009

מה אומר? ....אתמול אחה"צ יצאתי לחצר ביתי לתלות כביסה. לכאורה פעולה שגרתית. אבל אצלנו בבית זהו בדרך כלל תפקידו של הגבר. אני רציתי להקל עליו ואחזתי בגיגית הכביסה המלאה. רגלי צעדו ימינה וירדו במדרגות ועיני פנו שמאלה להביט בשני חתולים שהתמתחו להם על מכונת הכביסה שלי. כמובן ששכחתי להסתכל למקום שאליו אני הולכת ואבדתי שיווי משקל,,החלקתי ועצרתי את עצמי עם כף היד.
הכאב נורא. מה שעבר בראשי מוזר מאוד. לא תאמינו. חשבתי שאם אבכה זה יקל על הכאב....אז בכיתי בקול רם וניסיתי להתארגן לישיבה. אחרי זמן מה הצלחתי להתקשר לאישי בנייד, שהיה למזלי בכיסי. הוא שמע את בכיי והגיע מיד . אני זכיתי לעזרה ראשונה.
חשבנו שאין שבר כי הצלחתי לאחר זמן להניע את האצבעות. עם זאת, בלילה התנפחה היד ויצאנו עם בוקר למרפאה. נו...אצלנו הרופא במילואים, במרפאה אחרת יש כנס טכנאי רנטגן ולכן היא סגורה ובמרפאה נוספת, בימי ד' עובד רק רופא תורן על אוכלוסיה עירונית. תארו לעצמכם איזה בלגאן. לבסוף הגעתי לעפולה ושם קבלתי טיפול טוב ומהיר [הכל יחסי, כי גם כאן עבד רק טכנאי אחד]. ועכשו יש לי יד מגובסת לשבועיים עד חודש.
אני כבר נערכת לטיול ברחבי האינטרנט בכל האתרים ששמרתי לי ועוד לא יצא לי להנות מהם.
אז שמרו על הבריאות והשתדלו להסתכל להיכן שאתם הולכים כדי שלא להגיע למקום שעליו אתם מסתכלים!

יום ראשון, 4 בינואר 2009

מלחמה מתנהלת בדרום הארץ כבר השבוע השני. הצפייה בטלויזיה, ההאזנה לרדיו ומעקב באינטרנט גורמים לי לכאב ראש רציני. אני משתדלת לצמצם התעניינות ולא כל כך מצליחה. צופה בערוץ האוכל, עושה ספורט ומציירת אך הרדיו כל הזמן ברקע. מתעצבנת על השדרנים חסרי הבינה שנשלחו לסקר ומוסרים מידע מיותר, העיקר שיהיו להם אחוזי ריטינג גבוהים. גם המראינים שאין להם יותר מה לשאול אחרי השאלה הראשונה ואז הם ממשיכים לשאול אותה בכל מיני וריאציות...ולא מקשיבים לתשובות. אפילו המרואיין כבר נבוך מהשאלות. או השדרנים שיש להם זמן מסך והם ממשיכים ומקשקשים את אותו הדבר שוב ושוב. הם בטח נבוכים כשהם רואים את הקלטת של עצמם ואם לא, אז כדאי להם!
כאן היו יומיים שטופי שמש. את שעות החום ניצלנו לישיבה בגינה. החורף קשה לי. קר ואין די גשם. מעדיפה את החום [למרות שכאן חם בקיץ כמו בפתחו של הגהינום]
אין לי חשק לצלם עבודות ולהעלותם. אשתדל יותר בעתיד....כך אני מקווה.